כחל נושא הרוחות - אירועים מרכזיים עד היציאה להרפתקות

כאמור, עד גיל 3 גר עם אביו ואימו. אז אביו עזב בנסיבות מסתוריות. כחל המשיך לחיות עם אימו אצל סבו כורבאן. שם הפך לבבת עינה של הסבתא חאנשוי שעד היום טורחת כמעט כל יום להכין לו את המאכלים האהובים עליו. כאשר אימו התחתנה עם יאבריש הוא עבר לגור יחד איתה בחוותו של האחרון.

בגיל 12 יצא לשוט עם בת דודתו האהובה, לייראן (leyran). הם הרחיקו לשוט, נלכדו על ידי כנופיית שודדים בראשות הובגובלין ועונו פיזית ומנטלית (בין השאר היא נאנסה לנגד עיניו). באותו ערב הם הצליחו להימלט.

עיבוד מתכות -

כבר מצעירותו עבד בבית המלאכה של סבו, אם כי בזכות העובדה שכולם אוהבים אותו הוא די עצמאי - ובא והולך כרצונו. בבית המלאה למד את רזי עיבוד המתכות והפך לנשק מומחה ויוצר שריונות אומן.

לחימה -

הוריו, סבו ודודיו לימדו אותו להילחם מגיל צעיר, כמו כל בחור צעיר באזור שצריך לדעת להגן על עצמו. הוא לא הצטיין בכך במיוחד מכיוון שלא הקדיש לכך מרץ רב (אם כי גם לא היה גרוע). לאחר פרשת השבי והבריחה הקדיש זמן ומרץ לאימוני לחימה. תחת עינו של אביו החורג הפך לאחד מהלוחמים הטובים של הכפר.

בגיל 16 אימו נתנה לו את החרב שאביו השאיר אחריו- פין-ליי (רוח עצורה). בהשראת עיצובה של החרב, הוא בנה לעצמו מגן ואח"כ שריון, אותם יצר בזמנו הפנוי בבית המלאכה של סבו. בשלב זה גם גילה כי לחרבו יש תאומה, שנמסרה לבחור מאחד הכפרים השכנים בשם מאדמן דברי, גם הוא בנו של פליט מהלגיון השישי. שמה של החרב התאומה היא גאו-לאר gau-lar ("אש מבתקת") ועליה החריזה -

כשופט הפותר כל מחלוקת ואיבה, כטורנדו המנפץ כל דבר בסביבה
כאש המתפשטת בקוצי הערבה, כאויב המוכרע בכוחה של אהבה.

מוסיקה והטלת לחשים -

כבר מגיל צעיר הבחין כחל שלמילים יש השפעה מאגית על המציאות. כמה מילים, בסדר, בזמן ובטון הנכונים יכולות לשנות את מצב רוחם של אנשים, או חיות מהקצה לקצה ולגרום להם לעשות דברים שונים ומשונים. במהלך השנים הוא לקח את הרעיון הלאה וגילה שבאמצעות מילים, תנועות וחומרים מסוימים ניתן ממש להטיל קסם. כך הפך לטרובאדור ולמד להטיל לחשים באמצעות שירה.

כחל נושא הרוחות - משפחה מורחבת וחברים קרובים

כורבאן - סב מצד האם -אדם בן 75, זקן כחוש וקירח. חרש מתכת, בן למשפחת חרשי מתכת. נשוי לחאנשוי ואב ל-6 (ברביש, נלו, באריל, גאביר, מונלאש, מההאן). איש צבעוני, וטוב אבל בעל פה גדול. כיום יושב רוב היום בפתח בית המלאכה שלו ומחלק ספק הוראות ספק עצות לכל מי שמוכן להקשיב (וגם לכל מי שלא). הוא אחד ממייסדי הכפר - הגיע למקום עם עוד כמה צעירים לפני 50 שנה, לאחר שעזב את בית המלאכה של אביו בכפר "שבעת הרוחות", כשזה עבר בירושה לאחיו הגדולים - מאנליך', ומונריש שמתו בינתיים. כורבאן אוהב מאוד את כחל (כמו כולם).

חאנשוי - סבתא מצד האם - אישה, זקנה וכבדת גוף, מטרונה זקנה ועליזה, מבלה את רוב יומה בביקור אצל כלותיה ובישול בשביל בניה ונכדיה (בעיקר לכחל - הנכד הראשון שלה, שהוא בבת עינה). ידועה בכל הסביבה בריבות המדהימות שלה, ובצלעות הכבש המצופות בדבש.

אבנואי - סב מצד האבא החורג - מת לפני מספר שנים, איש כאריזמתי. יתום שעזב לפני 55 שנה את כפר שבעת הרוחות לאחר שהוריו ואחיו מתו ממגיפה. היה ממקימי הכפר ובזכות כשרונו וחריצותו כחקלאי וסוחר הצליח להקים חווה משגשגת, להתחתן עם בת טובים ולהפוך לאיש אמיד ומכובד באזור (בין היתר בשל היותו מגדל הדבורים היחיד בסביבה ולכן בעל מונופול על מכירת דבש). הוריש את משרתו ומחצית רכושו לבנו הבכור יאבריש, ואת המחצית השנייה לבנו הצעיר גאשמירב.

גלביראניור - סבתא מצד האב החורג -בת 77. אשת חיל שקטה מסורה וחרוצה. בת למשפחת טובים שהתאהבה באבנואי למרות עוניו. התחתנה עימו ועמדה לצדו כשבנו יחדיו את הכפר ואת חוותם המשגשגת. כיום גרה בבית בנה הבכור יאבריש, מסייעת לו בניהול החווה ומעצבנת את אשתו (אימו של כחל) בכך שהיא כל הזמן מנסה לעשות הכל. ידועה כבשלנית מזעזעת, אבל לאף אחד אין לב להגיד לה (היא בטוחה שהיא שפית מדהימה). כחל משתדל תמיד להימנע מלפגוש אותה, כי היא תמיד מכריחה אותו לטעום מתבשיליה המזעזעים (היא מנסה להתחרות בחאנשוי).

נלו - דוד מצד האם - אדם בן 50, גבר גדול מימדים, שקט וחסר חוש הומור. הבן הבכור של כורבאן וחאנשוי. רווק מושבע. חרש מתכת מעולה (אחד הטובים באזור). הוא זה שמנהל כיום את בית המלאכה. גר יחד עם הוריו.

ברביש - דוד מצד האם - אדם, בן 45, גבר ענק מימדים, רחב חיוך ורחב לב. שקט מאוד (בניגוד לאביו). קירח. נשוי לאניה ואב לכוליק ודמיר. עובד כחרש מתכת בבית המלאכה של אביו יחד עם שנים מאחיו.

באריל - דוד מצד האם - אדם 44, גבר גדול מימדים ומקריח. חביב, לא דברן אך לא שתקן, איש אפור ויבש ביותר אך בעל לב טוב. נשוי לערניסה ואב לגונליק, כארנל וקידארה. חקלאי. בעל חווה קטנה שקיבל כנדוניה.

גאביר - דוד מצד האם - גאביר, אדם, 42, גבר גדול מימדים ומקריח, צחקן בלתי נלאה שסוחף בצחוק שלו את כל מי ששומע אותו (שזה בערך כל מי שנמצא במרחק 20 ק"מ ממנו). נשוי לדאין. חסר ילדים.

מונלאש - דוד מצד האם - אדם, 40, גבר גדול מימדים ומקריח, שקט, חמור סבר (הכבשה השחורה של המשפחה). רווק. גר עם הוריו. עובד כנפח.

גאשמירב - דוד מצד אב חורג - אדם, 40, שקט וביישן. רווק. גר לבדו בחווה השכנה לזו של אחיו הבכור, ראש הכפר. משמש כממלא מקומו בעת היעדרותו מהכפר.

שיו - חבר ילדות - בן 17, בחור גבוה, רזה, חסר כל חוש קוארדינציה, לא טיפש אבל מ א ו ד א י ט י בעל פרצוף "דורש מכות" ואם זה לא מספיק תמיד אומר את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון. בנם השני של קאלירק ודולגיל - זוג חקלאים. בילדותו תמיד סבל מ"התעללות" של כולם (ילדים ומבוגרים כאחד, כולל הוריו). פעם אחת בעת יריד, קבוצה של ילדים בראשות לוניר (ראה מיד) החלו מכים אותו. כחל ריחם עליו וחילץ אותו. מאז הוא פשוט נדבק לכחל בכל הזדמנות אפשרית וזה מנסה להגן עליו (עד כמה שאפשר ובין ה"כאפות" שהוא עצמו נותן לו מידי פעם, כי פשוט אי אפשר להתאפק.....)

לוניר - חבר ילדות - בן 17, "קטן" (רק מטר ושמונים - שזה קטן אצל בני הפוקיי - עמו של כחל), זריז, אתלטי, נאה ופיקח. הבן הצעיר של קאלימה ודול, זוג חקלאים. הוא וכחל היו מאז ומתמיד "יריבים" (מי מהם מתוך שכבת הצעירים בני גילם הוא החכם ביותר, היפה ביותר, המהיר ביותר.....). לוניר תמיד עמד בראש חבורת נערים ותמיד ניסה "לגייס" את כחל, אבל האחרון תמיד נותר נפרד והצליח עדיין לשמור על מעמד מקובל בקרב כולם. פעם אחת כשלוניר יחד עם עוד כמה נערים החלו מציקים לשיו, הוא הצליח לעצבן אותם במיוחד ולוניר החל מכה אותו ברצינות. כחל התערב. שניהם הלכו מכות במשך זמן רב ולבסוף התעייפו, צחקו, חיבקו זה את זה ומאז הפכו לחברים קרובים (כששיו נסרח אחריהם לכל מקום, אם כי מקפיד לשמור על מרחק בטוח מהישג ידם...אפילו הוא לא כזה טיפש).

כחל נושא הרוחות - הורים ומשפחה קרובה

מההאן (mahhan) - אם - אישה, 34, גבוהה, נאה מאוד (בפנים ובגוף), בעבר רזה היום קצת מלאה (אבל באמת במקומות הנכונים), בעלת שיער ג'ינג'י שופע ועיניים ירוקות. בת למשפחת חרשי מתכת עתיקה ומפוארת. מלאת שמחת חיים והומור. בתור הבת הקטנה למשפחה עם 5 אחים הייתה הנסיכה בבית והתרגלה לקבל כל מה שביקשה. נודעה ביופיה ובכאריזמה שלה ולכן הייתה משאת נפשם של כל הנערים בני גילה בכפר ובסביבה. בנעוריה אורסה ליאבריש, אז הבן של ראש הכפר, התאהבה בגאלינלאר, חייל שברח לאזור אחרי שלגיונו הושמד והתחתנה איתו. הוא נעלם 3 שנים אחר כך מסיבה לא ברורה כשהוא משאיר אותה עם ילד קטן - כחל. לאחר 5 שנים נוספות התחתנה עם יאבריש שהמתין לה כל השנים האלה. יש בינה לבין כחל יחסים מצויינים אם כי היא מעדיפה באופן כללי את אחיו הצעיר (מה שלא מפריע לכחל במיוחד, כי גם הוא אוהב את הפרחח).

גאלינלאר - Galinlar (השם האמיתי - טיורק tyurk)- אב ביולוגי - אציל, אביר קיסרי, קצין בכיר בלגיון השישי של הקיסרות. היה פעיל מאוד במלחמת אזרחים נגד חסידיו של אל רשע עריץ שכונה "האדון". לאחר שהלגיון השישי כמעט הושמד כליל בקרב הירואי, טיורק נמלט בראש עוד כמה פליטים והסתתר מפני הקיסרות תחת השם גאלינלאר. בסופו של דבר הוא התיישב בכפר קטן והתחתן עם אחת מבנות המקום. כמה שנים אחרי הולדת כחל נאלץ לעזוב מסיבה לא ידועה, כשהוא מפקיד את אשתו ובנו בידי יאבריש שהפך לידיד קרוב. קורותיו מאז לא ידועים, אולם שנה לאחר שעזב הגיעו ידיעות על מותו. משפחתו של כחל לא הרבתה לדבר עליו (כנראה משום שהוא ביקש מהם לעשות זאת) ובתחילת המערכה כחל לא ידע עליו דבר מלבד העובדה שכנראה היה אחד מאנשי הלגיון השישי שברחו לאזור ושהוא נעלם בהיותו ילד קטן.

יאבריש (Yavrish) - אב חורג - אדם, בן 45, ראש הכפר, איש גבוה, אתלטי, מקריח. שקט, רציני. איש של כבוד נאמנות ומסירות, ממלא את תפקידו כראש הכפר בכובד ראש ובמסירות הראויה. אימץ את כחל כבנו לכל דבר ואפילו טיפח תקוות שיירש אותו כראש הכפר, אבל אחרי שכחל הראה נטיות להרפתקנות, החל מכשיר את בנו השני יאמאשות. כחל מעריך ואוהב מאוד את יאבריש. יש ביניהם יחסים הדדים של כבוד חיבה ואהבה.

יאמאשות - אח למחצה- בן 12, הבן של מאההן ויאבריש. שקט, צנום, פיקח ובעל פילפל. כל הזמן מסתבך בצרות אבל מספיק פיקח כדי לצאת מהם וחכם כדי לא לחזור עליהם (הבעיה שהוא כל כך אנרגטי ויצירתי שהוא כל הזמן מוצא דרכים חדשות ומקוריות להסתבך....). יאמאשות מעריץ את כחל והוא האדם היחיד ביקום שלו הוא מציית ומקשיב תמיד (בין היתר, גם בגלל שכחל הוא אחד היחידים שלא מנסה להגיד לו "מה מותר, ראוי, מנומס...." לעשות)

כחל נושא הרוחות - תיאור כללי

שמות וכינויים:
כחל נושא הרוחות. כנויו בא משמות חרבו ומגינו (ראה לעיל).

תיאור פיזי:
גבוה מאוד 2.05, גוף אתלטי, מלא צלקות. פנים נאות אבל לא במיוחד, עיניים כחולות, אף נשרי, שיער ג'נג'י ארוך ושופע שזור בצמות וארסטות, עור שזוף, עגיל עגול גדול באוזן שמאל עשוי פלדה ממורקת.

לבוש וציוד:
לבוש בד"כ בבגדי לבד ופשתן פשוטים בצבעי תכלת ולבן. בקרב, עטוי שריון לוחות פרי יצירתו, מעוטר בצורות גיאומטריות התואמות את אלה שעל חרבו ומגינו. בימינו חמוש בחרבו הממזרית פין-ליי (ראה מיד), בשמאלו אוחז את מגינו ליי-פין (ראה מיד).

פין-ליי, fin-ley ("רוח עצורה") היא חרב ממזרית, בעלת להב ארוך, ישר ורחב, במרכזו שדרה מחודדת. על הלהב חרוטות צורות גיאומטריות וביניהן בכתב יפה ומסולסל השיר הבא -

מהי הרוח אם לא כוח שוצף, מהו הכוח, אם לא להט רוחש
מהו הלהט אם לא רגע חולף, מהו הרגע אם לא רוח, בשר ואש

כת החרב עשויה ממתכת מצופה בשנהב מגולף בצורות גיאומטריות ובתוכו מקום לשיבוץ של אבנים יקרות שככל הנראה הוצאו ממנו, על הנסיבות בהן קיבל את החרב ראה לעיל.

ליי-פין, Ley-fin ("עוצרת הרוח" - בשפת עמו של כחל מין המילה "מגן" הוא נקבה) - מגן פלדה עגול גדול שכחל יצר בעצמו. הוא מעוטר בצורות התומאות את אלה שעל החרב והשריון. על המגן חרוט השיר הבא פרי יצירתו של כחל -

מהו הלהט הרוחש אם לא כוח שוצף, מהו כוח אם לא רוח המעט
מהם האש, הבשר והרוח אם לא רגע חולף, מהו רגע אם לא להט מוחלט

בשלב כלשהו, כחל נהג לחבוש קסדה תואמת לשריון ולמגן, אולם לאחר שנוכח שמראה פניו ודבריו מעוררים השראה בלב חבריו, סיגל לעצמו את המנהג להילחם בראש חשוף - כך הוא נשמע ושומע היטב, במיוחד כשזה מגיע לצורך לשיר ולעודד (וחוץ מזה רעמת השיער הג'נג'י שלו נהרסת כשהיא תחת קסדה לזמן ארוך....).

קווי אופי מרכזיים מניעים ומטרות:
כחל אהוב על הכל ואוהב את כולם. הוא שמח, מלא חוש הומור, יודע לצחוק על אחרים וגם על עצמו. איש כבוד, בעל מילה, כתובת לאנשים הזקוקים לעזרה, עצה או סתם כתף תומכת.

בעל כשרונות וכישורים רבים ומגוונים - יודע לאחוז בעט ובחרב באותה מידה של כישרון. משורר בחסד וזמר בעל קול בריטון צלול וערב ועם זאת סייף אומן היודע להילחם ביטב ברוב הסגנונות וכמעט בכל כלי הנשק הקרים. בעל ידי זהב המכיר מלאכות רבות - מומחה בעיבוד מתכות ויוצר נשקים ושריונות מחונן.

מוטו - "החיים יפים! חברים טובים, אוכל טוב, אומנות וקצת חומר למחשבה עושים אותם עוד יותר יפים!"

מטרות בחיים (לא בהכרח בסדר הזה) -

- לבנות את השריון המושלם.
- לכתוב את השיר הטוב בכל הזמנים.
- לשקם את מעמדם של בני עמו ולבנות עבורם מקום בטוח לגור בו.
- לגלות מה קרה לאביו.
- לעשות חיים משוגעים.

כחל נושא הרוחות

כחל נושא הרוחות היה דמות שנבנתה למערכה שהריץ ידידי איציק בירושלים בקיץ 2003 (ואם אתם מתחלים להבחין בתבנית כלשהי היא לא מקרית - זה לא שרוב הזמן שיחקתי אצל איציק, אלא שפשוט רוב הדמויות הבלתי נשכחות שלי שוחקו תחת הנחייתו - מה שמלמד משהו עליו כמנחה לא פחות מאשר עליי כשחקן - בקיצור - שאפו איציק).

כחל נבנה בחוסר חשק רב בתקופה שהיו לי אנרגיות מאוד נמוכות בכלל ולמשחק בפרט. איציק, שטען שאני כל הזמן משחק טרובאדורים (אפילו ששיחקתי דמויות שטכנית ונפשית הם ממש לא כאלה) נתן לי הנחייה אחת מפורשת- "אתה בונה דמות לוחמת - מבחינה טכנית מבחינת רקע ומבחינת אופי - פייטר, חייל, אלוף של דו-קרבות, סייף מומחה שהנשק החביב על הוא חרב ממזרית. אתה שומע אותי!? דמות לוחמת מא' ועד ת' - לא טרובאדור/קוסם, לא טרובאדור/נוכל לא טרובאדור/כוהן ולא טרובאדור/טרובאדור - ל ו ח ם!!"

מכיוון שאני תמיד מציית למנחה, משתף איתו פעולה ואף פעם לא מסרב לו, או מתווכח יותר מידי (בחזקת מה ששנוא עליך...), מילאתי אחר הנחיותיו עד תומם....וזה מה שיצא.....

קרדיטים אחרונים -

תודה גם לאמיר ידידי שעזר לי לבנות את המאפיינים הטכנים של הדמות (או יותר נכון נתן לי הצעה למתאר טכני הרבה יותר חזק, שלקחתי גרסה מוחלשת שלו....).

תודה לזוגתי טל על השם "כחל" ועל שם חרבו - "פין ליי" (כמו שאמרתי הייתי באנרגיות מאוד נמוכות ואפילו שם היה לי קשה למצוא, ושני השמות נתנו לי הרבה השראה).

יאנור - אירועים מיוחדים לפני היציאה להרפתקאות

יאנור והשד -

בהיותם בני 10, חלו יאנור ובהאי במחלת אבעבועות קשה שאיש לא הצליח לרפא. במשך מספר ימים שניהם קדחו מחום. בהאי שידרה באמצעות כוחותיה הטלפאתיים את חלומותיה הטרופים וסיוטיה לסביבתה. בשיא חומם, אורבין (שסעד אותם) קלט ממנה סיוט שבו שד מוזר תקף אותה ואת יאנור שעמדו גב אל גב על צוק בלב אוקיאנוס של מים, לבה ואש. לפתע יאנור החל שר, הצלילים חדרו אל תוך האוקיאנוס ומתוכו התהווה גריפון אצילי שעלה אל על, הסתער על השד ושיסע אותו. מיד אח"כ החל החום לרדת והם החלו להתאושש.

כשנרפאו, אורבין ביקש מגרולאק הגמד, שיקעקע את דמות הגריפון והשד על כתפיהם. לדבריו היה זה מנהג ברברי עתיק לקעקע חזיונות חשובים שתיארו ניצחון על קשיים כבירים כתודה לכוחות העליונים על עזרתם.

יאנור והטרול -

לפני 4 שנים הזמין אציל עשיר את הלהקה לאחוזתו להופעה לכבוד יום הולדתו. לאציל היה בעבר רומאן עם שארקי והוא ביקש את ההופעה מאשתו כמתנת יום-הולדת. אשתו, איתה הוא התחתן זמן קצר לאחר ששארקי עזבה אותו, שנאה אותה וקינאה בה ורצתה להתנכל לה.

בארוחת הצהריים שלפני המופע, אשת האציל הצליחה לשכר את שארקי (לא דבר קשה במיוחד). ואז החלה מקנטרת אותה על כך שהלהקה שלה היא רק קרקס קטן ולא חשוב ושהיא לא מסוגלת לקיים שום הופעה מלבד כמה "מופעי ליצנות, זריזות ידיים וכלבים מרקדים". שארקי, החלה מתווכחת ואשת האציל משכה אותה בלשונה להתערבות - באותו ערב על הלהקה להציג מחזה שלם בן שעה וחצי שיזכה לתשואות של 3 דקות לפחות. אם תצליח תקבל סכום כסף גדול, וציוד. אם תיכשל תיתן את כל החיות, הציוד והקרונות שלה לאשת האציל.

הלהקה הייתה גם כך במצב קשה לאחר שנתיים של "מיתון" שהביאו לירידה בהכנסות וצבירת חובות. אובדן הרכוש היה עלול לדרדר את המשפחה לעוני ואפילו לעבדות. במשך שעה כולם "שברו את הראש" אבל בעיקר בכו, רבו וצעקו אחד על השני והאשימו זה את זה ואחר כך התפייסו והתחבקו ושוב בכו.........

בזמן הזה יאנור חיבר מחזמר על נסיכה אלפית הנחטפת בידי מכשפה וניצלת על ידי אביר הנעזר בחדקרן. בסצנת השיא, הנסיך הורג את המכשפה בכוחותיו האחרונים ונופל מעולף. אז מגיע טרול שזומן ע"י המכשפה רגע לפני שמתה. שנייה לפני שהטרול הורג את הנסיך, הנסיכה קוראת לחדקרן והוא הורג את הטרול וכולם חיים באושר ועושר.

במחזה היו גם אלמנטים קומיים סאטירים ופארודים - המכשפה דומה לאשת האציל (שהייתה שנואה על רוב אנשי הסביבה), בנה של אשת האציל כונה בכינוי הגנאי "טרול" בשל כיעורו וכד'....; לסיכום המחזה היה מלא - דרמה, מתח, פעולה, רומנטיקה, קומדיה, מוסיקה..... או במילים אחרות - להיט בטוח.

כולם נרתמו לעניין ובתוך כמה שעות הכל היה מוכן. מכיוון שרבים מחברי הלהקה לא הצטיינו במיוחד בשירה ומשחק, והזמן היה קצר מכדי ללמוד את כל השירים בע"פ, יאנור עמד בצד והיה אמור לדובב אותם כשהוא משנה את קולו ושר בגבהים וסולמות שונים בהתאם לכל דמות.

אשת האציל גילתה את העניין והחליטה לא לוותר. אחרי שהמסך עלה והמספר נתן פרולוג דרמאטי ורגע לפני שהנסיכה הייתה אמורה לפצוח בשירה, הטיל כוהנה של אשת האציל לחש על יאנור והוא איבד את שמיעתו. יאנור באמצעות סימני ידיים ובעזרת באהאי אמר לכולם שהוא אינו שומע. הנסיכה גולמה ע"י דולינאר שלא מסוגלת לשיר בלי לזייף. הקהל היה בציפייה דרוכה והיה ברור שאם היא תיאלץ לשיר כולם יפרצו בצחוק והכל ייהרס. דולינאר גנבה מעט זמן באמצעות סצנת בכי (והיא שחקה ממש טוב כי היא באמת רצתה לבכות...). אבל השניות עברו, והקהל החל לחוש שמשהו לא בסדר. שארקי כבר עמדה להוריד את המסך כדי למנוע לפחות את ההשפלה אבל אז יאנור נתן סימן לנגנים, חיכה שאחותו תתחיל להזיז את שפתיה והחל שר.

לאורך כל המחזה הוא שר את כל התפקידים באופן מושלם, כשהוא לא שומע לא את עצמו ולא את התזמורת אלא נסמך על ובראציות ואינטואציות בלבד. הכוהן הטיל עליו לחשי חירשות נוספים, עד שבאהי ניגשה אליו, ולפתע הוא התמוטט (עד היום היא לא סיפרה מה היא עשתה לו אבל אחרי שניסה להעביר כמה דרשות בקול סופרנו מגוחך, הוא סולק מהאחוזה בבושת פנים). בסוף המחזה הקהל קם על רגליו ומחא כפיים במשך חמש דקות תמימות.

המחזה היה הצלחה בעיקר בזכות השירה של יאנור. שירתו סחפה וריגשה את הקהל, ועוררה השראה בקרב השחקנים - גם אלה שלא היו מיומנים בדרמה שיחקו נפלא. אפילו קארניש (שגילם את הטרול) וגרולאק (שגילם שדון בשירות המכשפה) שהם חסרי כל יכולת וכישרון בסיסים בתחום, הפגינו רמת משחק סבירה.

כשיצאו שוב לדרך, הלהקה לא רק ניצלה מחורבן אלא קיבלה סכום כסף שהספיק לכסות את חובותיה ואף לפרנסה עוד מספר חודשים של מיתון. לרגל האירוע, אורבין, לקח את יאנור לגרולאק והוא צייר על כתפו קעקוע של חדקרן הורג טרול (שארקי רצתה לצייר את אשת האציל במקום הטרול אבל שוכנעה לא לעשות כן....). כמובן שאחרי האירוע הזה אף אחד לא העז עוד להתווכח בקול עם אורבין על הסגולות של יאנור!

יאנור והענק -

כמה ימים לפני שיאנור עזב את הלהקה, אורבין לקח אותו וכמה מאחיו ל"ערב גברים" בפונדק. לאחר כמה שעות וכמה משקאות, הופיעה זקנה מסתורית שהציעה לחזות את העתיד. יאנור הסכים והיא חזתה שיום יבוא ודרקון כסוף בשם יאנור, יביס מלך ענק מרושע. כטוב ליבם ביין הם החלו מספרים ושרים כיצד "יאנור הדרקון" הרג את המלך הענק.

בבוקר יאנור התעורר ועל גבו הקעקוע הנוסף. אורבין מיד ייחס את כל האירוע להתערבות העל טבעי. לדבריו האישה דיברה אמת. הוא טען כי העובדה שהקעקוע עדיין לא התמלא צבע אלא רק נותר בקווי מתאר היא סימן לכך שמדובר בחזיון לעתיד שטרם התממש (הוא סירב לשמוע על האפשרות שיאנור היה שיכור מכדי שגרולאק יוכל להשלים את הקעקוע....). כ"הוכחה" נוספת הוא נתן ליאנור קשקש כסוף. לדבריו הקשקש נמכר לו על ידי קוסם זקן ורב עוצמה. הוא הציע לשלם לקוסם את כל הונו כדי לקבל את הקמע החזק ביותר שלו. הקוסם נתן לו את הקשקש והבטיח לו כי מדובר בקשקש של דרקון כסוף. לפי הקוסם יום אחד יופיע הדרקון לפני צאצאו של אורבין ויעזור לו לבצע מטלה כבירה.

יאנור אדון התהודה - שנים ראשונות

כששארקי הייתה בהיריון עם יאנור היה לה שני חלומות. בחלום הראשון היא ראתה את עצמה אוחזת בבת קטנה עם שיער שחור לבן ובשני סיפר לה טרובאדור זקן שהיא נכנסה להריון מצליל ששלח יצור קסום. בהיותה אדם מציאותי היא ביטלה את החלומות, במיוחד כשנולד יאנור (היא חשבה שזה סותר את החלום הראשון). אבל כשמיד אחרי לידתו נמסרה לה באהאי היא סיפרה על החלומות לבעלה.

אורבין שהוא בעל אמונות תפלות ומחצית מהמשפחה שמושפעת ממנו, האמינו מיד שיאנור נושא בתוכו דם של יצור קסום בעל יכולות מוסיקליות. אורבין חיזק את אמונתו בכך שיאנור אינו דומה לו כלל ואף סיפר שבשעת המשגל שבעקבותיו נכנסה שארקי להריון, הוא שמע צליל מושלם של קרן יער ברגע השיא. כאשר יאנור גדל וגילה כישרון מוסיקלי בכלל וקולי בפרט אמונתו התחזקה עוד יותר. כאמור חצי מהמשפחה מאמינה בכך בלב שלם והחצי השני, התרגל במשך השנים לקבל את הסיפור כספק אמת, ספק אגדה משפחתית נחמדה. יאנור תופס את העניין כמו החצי השני ה"מאוזן" יותר (ואני בכוונה אומר "מאוזן יותר" ולא "מאוזן", כי הם בכלל לא מאוזנים, רק קצת יותר שפויים מהחצי ה"לא מאוזן" של המשפחה....).

יאנור שגדל בלהקה, ראה מגיל 0 כיצד ניתן לגרום לאנשים להאמין כמעט בכל ולקבל כמעט כל דבר. הוא החל מבין מגיל צעיר מאוד שלרגש, מחשבה ולאמונה יש יכולת לשנות את תפיסת המציאות של אנשים ובעקבות זאת את המציאות בעצמה. כך הגיע כבר בגיל פעוט להכרה (בתחילה תת-מודעת ומאוחר יותר מודעת לחלוטין) שבעזרת מוסיקה, דיבור ואומנות בכלל אפשר לגרום למחשבות ואמונות להשתנות (לטובה ולרעה) וכך להשפיע על המציאות ולשנותה. לאט לאט הוא החל מפתח יכולת מוגברת להשפיע על אנשים באמצעות דבריו והמוסיקה שלו, דבר שיצר מעגל - ככל שיכולתו המוסיקאלית גברה, השפעתו על סביבתו גדלה, ככל שזו גדלה, האמונה של אורבין והמשפחה ביכולותיו התחזקה, דבר שהביא בתורו להגברת בטחנו העצמי של יאנור ופיתוח נוסף של יכולותיו.

תרומה נוספת לפיתוח יכולותיו באה כתוצאה מהזמן שבילה עם באהאי. באמצעות צפייה ממושכת ומודעת מאוד בכוחותיה הקסומים (שהיו בעיקר בתחום ההקסמה), הצליח להגיע להבנה טובה יותר של כוחותיו שלו. תרם לכך גם הצורך ה"הישרדותי" שלו ללמוד לעמוד בפני קסמיה.

בגיל 15 הגיעו יכולותיו לידי בשלות והוא הפך לאחד מכוכבי המופע. הופעותיו הורכבו משירה המשולבת בקטעי קישור דרמטיים, קטעי ריקוד ומשחק. אפילו בערבים הפחות טובים שלו, הוא הצליח לשמור תמיד על סטנדרט סביר עד גבוה. בערבים שבהם היה מגיע לשיאו, הוא יכול היה לרתק את הקהל במשך שעות רבות ולגרום לאנשים להתרגשות עזה. אחרי הופעות מוצלחות הופיעו בפתחו מספר לא מבוטל של מעריצות....

כשמלאו לו 16 שנה הרגיש שהוא מיצה את הלהקה מבחינה אומנותית ואישית ורצה לצאת ולחפש הרפתקאות, קהלים ומורים חדשים. בתחילה שארקי ואורבין התנגדו והוא קיבל את הדין אבל המשיך להעלות את הנושא מידי פעם. כשמלאו לו 17 השלימו הוריו עם המצב (הם כמובן הכירו בצדקתו זמן רב קודם לכן אבל היה להם קשה להיפרד). הוא יצא לנדודים ולאחר כחודש של מסע חסר אירועים מיוחדים, הגיע לפונדק הקרפד הירוק.

יאנור אדון התהודה - אחים חברים ובני לוויה

קאמבויאן - הבן הבכור, גבר בן 30, אחיה התאום של נלולין (הם לא זהים אבל מאוד דומים). משמש כלוליין, ליצן ולהטוטן. רווק מושבע. רודף נשים, הולל, גרסא גברית של אימו. בעל יכולת לא מוסברת ופלאית לשתות כמויות עצומות של אלכוהול מבלי להשתכר (תכונה שלדברי שארקי באה לו מאביו, שדם גמדים זרם בעורקיו).

נלולין - הבת הבכורה, אישה בת 30, בת דמותה של אימה. משמשת כמנהלת משק הבית ו"נגנית" גונג בעת הצורך (עבודת הבמה היחידה שהיא מוכנה לעשות, וגם זה אחרי שאורבין מתחנן אצלה במשך שעות...). נשואה לברניל ואם לשני ילדים - קים ונורק (ברניל - גבר בן 35, גבוה, חסון, בהיר. בעלה של נלולין. ברניל - בן למשפחת נפחים שהתאהב בנלולין ובחיי הקרקס. משמש כאיש תיקונים ופועל שחור).

יאבוק - חצי אלף בן 28. גבוה, רזה, ונאה, בעל שיער שחור עם פסים אדומים וזקן אדום, לרוב מאופר באיפור כבד המבגר אותו מאוד. אומן באיפור והתחפשות, דרמה, קלפנות ולהטוטי זריזות ידיים. אלכימאי ורוקח, משמש כ"קוסם" תחת הכינוי "יאבוק קוטל השדים". רווק מושבע. חובב מתיחות. אוהב מאוד לנסות את השיקויים שהוא רוקח, במיוחד את אלה המכילים אלכוהול.....

ראשיק - חצי אלפית אישה בת 26. ג'ינג'ית רזה ודקיקה (במראה ובאופי). משמשת כלולינית וכאסיסטנטית של בעלה - כרוליק מטיל הסכינים. בהיותה היחידה שיש לה אומץ מספיק לעמוד ערב ערב כמטרה חיה (אם כי יש הטוענים שזה סוד הצלחתו - הוא יודע שאסור לו לפספס אחרת יהיה לו עסק עם ג'ינג'ית עצבנית....). בעלה - כרוליק "הצל מטיל הסכינים" - חצי אלף רזה, שחור שיער ונאה מאוד. קשוח, שתקן, בעל מבט חודר שיכול להעביר צמרמורת, מאוד מחושב וקר רוח, לעולם לא מתרגש, ממעט מאוד לצחוק בקול רם, אבל מאוד שנון ובעל חוש הומור מפותח. בעל עבר מפוקפק. הצטרף ללהקה לאחר שהתאהב בראשיק. הוא ככל הנראה נמלט מהחוק ובעל זהות בדויה, אבל הפך כבר לחלק מהמשפחה ולבעל אחד המופעים הבולטים (אותם הוא מבצע תחת מסיכה) כך שלאיש לא אכפת.

יוראן - גבר, 24, בעל מראה נורדי (בלונדיני תכול עיניים, חסון....) ואופי תואם (בכל מקום אחר היה הופך לפלאדין...). משמש כלוליין, מספר סיפורים, נגן וכרוז. אליל הבנות, אם כי למורת רוחם של אחיו האחרים, לא מנצל זאת (הוא מבלה לילות שלמים על הגורן, עם מעריצותיו ב......הקראת שירה!). ידוע ככותב שירה גרועה במיוחד, אבל לאף אחד אין לב להגיד לו, וכשהוא מקריא את שירתו, גם כך כל בנות המין ביפה בכלל לא שומעות את המילים, אז זה לא באמת משנה.....

דולניאר - אישה, 21, בעלת מראה נורדי (נסיכה בלונדינית תכולת עיניים) ואופי תואם. משמשת כעוזרת ליאבוק וכנגנית (במעט הפעמים שהיא מוכנה לעשות משהו) ובעיקר כנסיכה מפונקת שכולם אוהבים "לשנוא" כי היא לא עושה כולם אבל לפנק כי היא נסיכה.....

דאנדיר - אישה, 17 מולאטית (כהה יותר מאימה), בעלת שיער מקורזל, רזה, גובה ממוצע, חטובה ואתלטית וגמישה באופן יוצא דופן. צעירה צחקקנית וטובת לב, תמיד מוכנה לעזור בכל דבר ועניין. מאוד פתוחה וגלויה. משמשת כרקדנית ולולינית אבל בעיקר כעוזרת ליאבוק במופע הקסמים. התאומה הזהה של קרואנה.

קרואנה - אישה, 17 מולאטית (כהה יותר מאימה), בעלת שיער מקורזל, רזה בעלת גובה ממוצע, חטובה ואתלטית וגמישה באופן יוצא דופן. צעירה שקטה וחולמנית, מרבה לבלות עם עצמה בעת שהיא מטפלת בחיות. משמשת כרקדנית ולוליינית אבל בעיקר כעוזרת לאורבין במופע החיות. התאומה הזהה של דאנדיר.

גרולאק - גמד, מוצק, כהה, חום שיער, מלא בכתובות קעקוע ואילם. הגיע יחד עם כרוליק והוא נאמן לו. רואה ושומע הכל ונמצא בכל מקום ותמיד שומר על הגב של כרוליק. נושא כל הזמן אלה ענקית. משמש כשומר סף ופועל שחור. אומן קעקועים.

קארניש - חצי אורק, 40, קירח ומלא צלקות. נחטף בילדותו ונמכר כעבד. במשך השנים היה גלדיאטור ושומר ראש. לא אומר יותר משתיים שלוש הברות. לפני 20 שנה, ניתן לשארקי במתנה ע"י אחד ממאהביה. כתוצאה מהיחס החם וההוגן שקיבל ממנה (היא ובעקבותיה בני משפחתה, מתייחסים אליו כחבר להקה שווה זכויות וחובות, ולמעשה כבן משפחה) הפך למסור עד מוות. משמש כפועל שחור ושומר סף ולעתים מתחפש לאוגר או טרול בהצגות שמועלות מידי פעם כחלק מהמופע.

חיות הלהקה - בון - דוב גריזלי ענק שנקנה/ניצל ע"י אורבין בהיותו גור מציידים שרצו להורגו לאחר שהרגו את אימו ואחיו. מסור לאורבין ומפגין כלפי חברי הלהקה תוקפנות אדיבה וכלפי כל השאר תוקפנות לא אדיבה; קאלופ ודנאלופ - זוג תוכים צבעוניים מדברים (פיקחיים מספיק כדי לצחוק על כולם, אבל להעמיד פני חיות טיפשיות ותמימות כדי לא לעבור את הגבול ולגרום לאנשים לפגוע בהם); ווף, בוף לוף רוף, תוף וגוף - כלבי רועה בלגי ענקים, מאולפים לבצע טריקים מיוחדים (כולל להתנהג בתוקפנות כ"זאבים"); קאנטי - קופת שמפנזה בעבר נמצאה בגן חיות של אציל אלפי וניתנה במתנה לשארקי בהיותה גורה. היא מלווה אותה לכל מקום.

באהאי (bahay) -אישה עם דם שדי, 17, יפיפייה, גבוהה, דקיקת גזרה, עור חיוור כשלג, שיער ארוך מאוד ושופע במיוחד בצבעי שחור פחם ולבן שלג, עיניים כחולות בהירות בורקות שרוב הזמן מוסתרות על ידי עפעפיים גדולות עדינות אבל יכולות לחדור במישהו כמו סכין בחמאה כאשר היא משירה מבט. בצורתה הטבעית היא בעלת כנפי עטלף קטנות שהיא מסתירה רוב הזמן ואזנים מחודדות המוסתרות על ידי שערה, אבל בעזרת יכולתה הקסומה היא נראית כמו אישה עם מאפיינים אלפיים. יש לה כוחות קסם (שינוי צורה, טלפתיה, הקסמה ועוד).

בצעירותה שימשה במרכז של מופע טלפתיה בו ניצלה את יכולותיה הטבעיות בתחום. לאחר כמה שנים של מופעים מוצלחים היא החלה מנצלת את כוחה הטלפתי יותר ויותר בזמן המופעים. הדבר החל גורר תגובות שליליות ותשומת לב מצד גורמים לא רצויים ושארקי ביטלה את ההופעה מחשש לשלומה. לאחר שמופע הטלפתיה בוטל, היא החלה משמשת נגנית ולהטוטנית וסייעה מאחורי הקלעים למופע של יאבוק באמצעות כוחותיה.

באופיה היא שדה משחת שידה בכל ויד כל בה מסתבכת ומסבכת תמידית בצרות אבל בזכות לשונה, שנינותה ויופייה מצליחה לצאת מהן. היא נמסרה כתינוקת לשארקי שאימצה אותה כבת לכל דבר (כלפי חוץ כך נראה הדבר ורק בני המשפחה יודעים את האמת, אם כי מבחינתם היא בת משפחה כמו כל אחד מהם). היא ויאנור היו חברי ילדות מגיל צעיר מאוד. יאנור הוא היחיד שמסוגל לעמוד בקסמיה וזאת אחת הסיבות שהיא מעריכה אותו ונמנעת מלסבן אותו (עד כמה שהיא מצליחה לעמוד בפיתוי....). לפני כחצי שנה עזבה את הלהקה כדי לחפש אחר הוריה ומאז נעלמה.

יאנור אדון התהודה - הורים

שארקלישארי (Sharkalishary) בפי ידידיה - שארקי-

אימו של יאנור. אישה בגיל העמידה, גבוהה, אתלטית, נאה, כהה, שיער שחור עיניים שחורות. קשוחה, פקחית, כאריזמאטית ומקסימה. אשת עסקים ממולחת (מנהלת את הלהקה). נפש חופשייה שסבלה תמיד מבעיות ה"מחויבות", שרובם נפתרו לאחר שהתחתנה עם בעלה הנוכחי אורבין שהוא במידה רבה החצי השני המייצב והמשלים שלה (או כמו שאורבין בעלה אומר כשהיא לא שומעת - "כשהיא הייתה צעירה היא הייתה שרלילה מארץ השרלילות....").

מתמחה בלולינות אבל בעלת ידע בתחומים רבים אחרים הקשורים לקרקס (אילוף חיות, קסמי זריזות ידיים, רכיבה, להטוטים....). עוסקת גם כמגדת עתידות וקוראת בכף יד תחת הזהות הבדויה - "גבירת הגורל".

בת למשפחת איכרים שברחה עם קרקס שעבר ליד הכפר שלה בגיל צעיר. מהר מאוד היא הפכה למאהבת של ראש הקרקס. אחרי שבגרה מעט (לא לפני שילדה שני ילדים מראש הקרקס ועוד אומן) פרשה ונדדה מספר שנים במרכזה של ממלכה גדולה שם ניסתה להקים קרקס משלה. היא נכשלה ונאלצה לפרק את הלהקה, ובינתיים ילדה שני ילדים נוספים, לא ברור ממי, כנראה מאציל אלפי רב עוצמה ועשיר בשם נאפלושראר שהחזיק גן חיות (אורבין עבד אצל אציל זה- כך הם נפגשו לראשונה). במשך מספר שנים ליוותה להקת נגנים נודדת מפורסמת, בשם "חבורת מיתרי הקשת" ושימשה כמנהלת משק בית וכמאהבת של ראש הלהקה לו ילדה שני ילדים נוספים.

לאחר כמה שנים נוספות, פגשה שוב באורבין והתחתנה איתו. בשלב הזה כבר היו לה מספיק אנשים (ילדיה שבינתיים בגרו....) ומשאבים להקים להקת קרקס/וודויל קטנה משלה (ראה מיד) וכך עשתה. הפעם, הרבה בזכות סיועו של אורבין שסיפק את החלק המעשי, ריאלי בניהול (ובכך איזן את שארקי), הלהקה הצליחה ופרחה.

לאחר שהגשימה את חלומה, שאיפתה כעת היא להרחיב את הלהקה ובעתיד לבנות קרקס גדול של ממש

אורבין - (Urbin) בפי ידידיו ומשפחתו - אור

אביו של יאנור. גבר בגיל העמידה. נמוך, מוצק, שרירי מאוד, כהה עור, קירח בעל עיניים שחורות ושפם גדול ומעוצב. שקט, יציב לעתים נראה איטי אבל יכול להיות סוער כארי בעת הצורך. בעל חוש הומור ואיש רעים להתרועע (בעיקר יודע להקשיב ולתת כתף רחבה). באופיו הוא במידה רבה החצי השני והמשלים של שארקי.

באופן מוזר, למרות שביום יום הוא איש מאוד מעשי עם "שתי רגלים על הקרקע", הוא ידוע באמונות התפלות שלו. מחזיק במאות רבות של קמעות שאסף ורכש בשנות נדודיו וממשיך לאסוף ולרכוש עד היום. כיום בעלה של שארקי ומנהלה הרשמי של הלהקה. הוא משמש ככרוז וכמאלף החיות הראשי (ראה מיד על חיות הלהקה) ומעט כלוליין (כשצריך לעשות פירמידה הוא זה שעליו עומדים כולם....). ידוע בכישורי הבישול שלו (מתמחה בבשרים על האש) ובכלל מוכשר בכל "עבודות הבית" ומעולם לא בוחל בשום עבודה שחורה וסזיפית ככל שתהיה.

במוצאו בן למשפחת שאמאנים/דרואידים עתיקת יומין (מכאן המקור למרבית אמונותיו). הוא נולד וחי עם משפחתו באזור סוואנה שבשוליו היה יער טרופי שאוכלס ע"י שבטים ברבריים אנושיים (מהם יצאה משפחתו), קהילות גמדיות גנומיות וקנדריות קטנות ואפילו מספר משפחות מורחבות של אלפי יערות. הברברים צדו, ליקטו ודגו, סיפקו הגנה לכולם ודאגו לביטחון בדרכים ולמסחר. בתמורה כל האחרים סחרו איתם וסיפקו להם כלים, ותוצרת מלאכה וחקלאות. לפני יותר מארבעים שנה הגיעה דרקון אדום לאזור ובסדרה של קרבות הרג את רוב תושבי האזור והחריב את הישובים. הניצולים וביניהם אורבין שהיה רק ילד נפוצו לכל עבר.

אורבין חיי מספר שנים במסתורים שונים ביער כשהוא בורח ומסתתר מאימת הדרקון (עד היום הוא טוען שקומתו נמוכה בניגוד לקומת בני עמו בגלל שלא אכל מספיק כילד - או כך לפחות הוא אומר לילדיו ונכדיו כשהוא מנסה לשכנעם לאכול - או במילים אחרות - "אם לא תאכל יבוא דרקון אדום ענק ו...."). מאוחר יותר הצליח לצאת מהאזור והתגלגל לאזורי התרבות. שם התפרנס כסייר שכיר חרב בשירותם של כמה אצילים ואחר כך החל משכיר שירותיו כמאלף חיות. הוא פגש בשארקי מספר פעמים לאורך השנים. הוא התאהב בה ברגע הראשון, אבל היא לא הייתה מוכנה אז לקשר. הוא לא וויתר, ולימים התחתנו והקימו יחד את הלהקה.

יאנור אדון התהודה - תיאור כללי

שמות חיבה/כינויים –

יאנור אדון התהודה (במקור זה היה "יאנור נוצר הרעם", אבל אז אחד השחקנים ששיחק חצי אורק אמר שבאורקית זה - "יאנור חובב השעועית" וכולם התפקעו מצחוק במשך כמה דקות טובות. כשגמרתי להטיף להם שהם חבורת מפגרים כמו ילדים בכיתה ג' הם צחקו עוד קצת. כשסיפרתי את זה לאשתי, בתקווה לנחמה כלשהי, היא התפקעה מצחוק גם כן, ואז נשברתי והחלפתי את הכינוי); בפי בני משפחתו - נורי.

תיאור פיזי: אדם גבוה, 1.95, רזה, מבנה גוף אתלטי, נאה, שיער שחור קצוץ, עיניים ירוקות בורקות וחודרות, עור בהיר אך שזוף בצורה בריאה. על גופו קעקועי חיות קסומות בתנוחות תנועה מהירה/זינוק/התקפה - על הגב רישום של דרקון דורס (במובן של עופות דורסים..) ענק; על כתפו הימנית חדקרן נוגח בטרול ועל כתפו השמאלית גריפון משסע שד (הקעקוע על הגב הוא כאמור בקוי מתאר בלבד והשניים האחרים בצבעים מלאים). בהופעות מורח קעקועי חינה בצורות רונות על מחצית פניו וסביב עיניו. על צוארו שרשרת ועליה קשקש כסוף.

לבוש יום-יומי: מכנסי קטיפה הדוקים בצבע ברונזה כהה; חולצת פשתן לבנה, פתוחה בחזה; ז'קט לבד בצבע ברונזה כהה; מותנית קטיפה הדוקה (כמו של מטאדורים), בצבע בורדו כהה עם שולי כסף; מגפי עור צבי רך, שחורים בצבע מט, גלימת צמר בצבע ברונזה ושולי כסף. על אוזנו הימנית עגילי כסף צועניים. על אצבעותיו טבעות נחושת וארד עם חרוזי זכוכית ובחורף כפפות עור הפוך בצבע שחור.

אופי התנהגות ומניעים - נקודות מרכזיות -

מוטו: החיים יפים. חברים טובים, אוכל טוב, אומנות וקצת חומר למחשבה עושים אותם עוד יותר יפים.

מטרות בחיים - להפוך לזמר הגדול בכל הזמנים (או יותר נכון לספר למי שעדיין לא יודע שזה באמת כך);

למצוא ממלכה עשירה שתפרנס אותו ותאפשר לו להתפנות לעיסוקיו ולשמור באותה העת על רמת חיים גבוהה (במידה ואין ממלכה כזו הוא היה מוכן להקים אחת כזו אם כי יחד עם החבורה הזו, זה היה דבר שקשה להאמין שזה יקרה - או כמו שאמרתי בתכתובת אחת לשה"מ - אומנם יש כבר אומן חצר, ליצן חצר, שומר ראש מלכותי, שר אוצר גנב ומושחת, שעיר לעזאזל וקוסם מלכותי אבל אין מי שיהיה מלך).

יאנור הוא אדם טוב בבסיסו וזה מתבטא באופטימיות, אהבת אדם וחיה, עזרה לאנשים בצרה, פתיחות וסובלנות רבה.

אם זאת יש לו דואליות מוסרית. מחד קוד מוסר והתנהגות אישית גבוהים כלפי הסובבים אותו, ובמיוחד החברים מאידך- היכולת להתעלם כשצריך מחוקים לא צודקים/נכונים/מוסריים המוכתבים על ידי המדינה או החברה. לדעתו "צדק" "אמת" ו"מוסר" הם מונחים שלא ניתנים לכימות על ידי חוקים מוחלטים ודאי לא כאלה שמוכתבים על ידי גורמים אינטרסנטיים. לדוגמא: הוא לא ישקר לחבר או יפגע בו במזיד כך גם לכל מי שלא עשה לו רע אבל לא יהסס לשקר או לגנוב מאנשים שהוא חושב שהם מושחתים ורעים אפילו במחיר מעבר על החוק. הוא יקיים חוקים שנראים לו הגיוניים וסבירים אבל יתעלם לחלוטין מחוקים שהוא חושב שהם לא ראויים - לדוגמא הוא ישלם עד האגורה האחרונה מס מיוחד שהוטל למטרה צודקת (הקמת בית מחסה ליתומים וכד'), אבל יעשה הכל כדי להתחמק ממס שרירותי שהוטל למטרה שלא נראית לו כמו למשל היטל מיוחד למימון מלחמה מיותרת.

נקודות אופי כללי -
אימפולסיבי מאוד ומהיר לכעוס וגם להירגע בכל הקשור לדיבור אבל שקול וזהיר עד כדי הססנות (לפעמים מרגיזה) בכל מה שקשור למעשים ממש. מאמין גדול בסיכויים וביצירת המזל לעצמך.

פתוח וליברלי מאוד, בכל תחום ועניין.

מעמיד פני ציני אבל רומנטי בלב.

מכור לאוכל ולאומנות, לא אנין אבל בעל חוש סגנון.

סולד מהפעלת כוח אבל מבין את הכורח שבדבר. (מקור הסלידה הוא בעיקר תפיסה שהאלימות היא מפלטם של חסרי הדמיון והטיפשים...).