הבן השלישי של אנשי הים איון - קודמיה של הדמות 3

קודמה של קודמה של קודמה של הדמות.

פלישת כוחו האופל והבן השלישי של אנשי הים איון "נושא חישוק עץ האלון"

בתקופת שלטונו של ליור השלישי, נכדו של קתיליון, השתגע קאופיר, אחד הכוהנים החשובים, והחליט למרוד במלכות. הוא עבר בחשאי משדה קרב עתיק אחד למשנהו, הקים אל-מתים, ותך מספר חודשים יצר לעצמו כוח צבאי חזק של רוחות ושלדים. בעזרת הכוח הזה הוא השתלט על שער לעולם המוות ודרכו זימן כמות עצומה של שדים, אל-מתים, ומפלצות תועבה אחרות שהצטרפו אליו. כך יצר לעצמו צבא עצום של כוחות אופל, עלה על הקיסרות ואיים להשמידה.

הקיסר אסף את כל צבאותיו ויצא להתמודדות. כל אוכלוסיית הקיסרות נקראה לדגל. מיטב המצביאים התאספו לפקד על מיטב הלוחמים. אצילים מורדים, הפסיקו את מרים ובאו, מתנקשים ושודדים קיבלו חנינה והתגייסו לצבא הקיסר, שודדי הים השתמשו בכל משאביהם כדי לשכור ולהביא שכירי חרב בכמות עצומה מעבר לים.

וכך עמד צבא הקיסר מול צבא האופל והיה נכון לקרב. חישוק עץ האלון (חפץ שנותן הקיסר למצביא העליון בעת מלחמה, סמל ואות למינויו. ראה לעיל את אחד הסיפורים המקובלים עליו ומקורו), ניתן לפוליק ה-11, משועי הארץ, ומהטובים שבמצביאיה. אך מיד ברגע שקיבל את החישוק הוא נפל והתמוטט. במשך שעות רבות ניסו הכוהנים והמרפאים לסייע לו אך בסוף היום הוא ונפח נשמתו בייסורים. משהו בלתי נראה איכל את גופו מבפנים במשך שעות עד למותו. אביו הזקן שהיה עימו במחנה מת בצורה דומה. רחוק, באחוזתו, מתו בצורה דומה אשתו וילדיו. מיד לאחר מותו, הופיעה רוחו לצד קאופיר ונטלה את הפיקוד על צבאו.

החישוק עבר לטרון "בעל רגל הפלדה", ראש שודדי הים, מביס הקרקראן פוטראשיר "אימת הימים". אך גם הוא נפל למשכב, ונפח נשמתו בייסורים, מאונייתו עלו צעקות שבר כאשר אמו ואחיו מתו גם הם. גם רוחו עברה לקאופיר וכך זכה מחנהו במצביא דגול נוסף. אחד אחד סבלו כל מצבאי מחנה הקיסר ומפקדיו גורל דומה.

לאחר חקירה קצרה התברר שקאופיר אסף במשך שנים שערות וחלקי גוף של כל המצביאים והלוחמים הבכירים בממלכה ושל רבים משריה ושועיה. בעזרתם הוא בנה בובות מיוחדות בנות דמותם, ופגע בהם בטקסים אפלים.

פחד, אימה ובלבול השתררו במחנה הקיסר שנותר ללא ראש ומצביא. איש מהלוחמים לא העז לקבל על עצמו את חישוק עץ האלון מפחד לגורל דומה לקודמיו. ערב הקרב הגדול היה נראה כי הכול אבוד - לצבא האופל הייתה עדיפות בכל תחום ועניין, הלחימה בו הייתה קשה גם בתנאים מושלמים. כעת הוא הובל על ידי טובי המצביאים מחד ומאידך צבא הקיסר נותר נטול פיקוד מרכזי. במצב זה היה ברור לכולם כי הקיסר יובס ולכך הייתה רק משמעות אחת - הרס, סבל, חורבן ומוות בייסורים לקיסרות ותושביה.

או אז קם הבן השלישי של אנשי הים איון וביקש מהקיסר להעניק לו את חישוק עץ האלון. הקיסר ניאות. בדרך פלא לא נפל הבן השלישי של אנשי הים איון. הוא פנה אל הגיסות המשתאים, הניף את החישוק אל על, נשא נאום מרומם נפש והחל בהכנות לקרב. חודש ימים לא עצם הבן השלישי של אנשי הים איון, עין. הוא ערך תוכניות, מינה מפקדים, הציב יחידות, נשא נאומים, חילק תפקידים ומעל לכל - גיבש את אותו ערב רב של חיילים קיסריים, מתנקשים לשעבר, פיראטים, שכירי חרב, מתנדבים ואיכרים לצבא מלוכד ומאורגן. ביום הפקודה הוא ניצב במרכז המחנה לצד הקיסר. הוא אומנם נראה עייף ותשוש, אך עמד איתן ופיקד על הצבא.

יום שלם נמשך הקרב. גלים גלים הסתערו כוחות האופל. כל מתקפה שלהם נבלמה ונהדפה, כל תמרון נוטרל על ידי תמרון נגדי, כל קסם או נשק מיוחד שהפעילו זכה למענה הולם, כל תכסיס שנקטו סוכל על ידי תכסיס נגדי. הקרב נוהל באופן מושלם על ידי שני הצדדים, וכך נותר רק גורם אחד מכריע - כוחותיו של איזה צד יתמידו ולא יישברו.

רגעי המשבר היו רבים, אולם הבן השלישי של אנשי הים איון, נע ללא לאות בין חלקי צבאו השונים. בכל מקום בו עמד צבאו להישבר, הוא הופיע בדיוק ברגע הנכון כדי למנוע את הדבר בכוח מילותיו והדוגמא האישית שהציב - לפרקים עומד כאחד החיילים ומסייע לבלום מתקפה קשה, לפרקים מוביל הסתערות באופן אישי, במקום אחד מרומם את רוח החיילים בנאום רב השראה, במקום אחר מחליף לרגע מפקד שנפל וממנה מחליף ראוי. אנשים שהשתתפו בקרב היו משוכנעים כי ראו אותו בו זמנית בכמה מקומות.

בסוף היום, הייתה יד צבא הקיסר על העליונה. קאופיר עצמו וקציניו נהרגו, חיילו הושמדו או נפוצו לכל עבר. במשך ארבעת הימים הבאים הובסו כיסי ההתנגדות האחרונים והשטח טוהר קליל משדים ואל-מתים. שלושים וחמישה יום לאחר שנטל את חישוק עץ האלון, בשעה שהוא עומד לצד הקיסר, המקבל דיווח על הבסת אחרון הגיסות של כוחות האופל, התמוטט הבן השלישי של אנשי הים איון ומת.

בבדיקה שנערכה לאחר מותו נמצא כי גופתו נאכלה מבפנים ממש כמו הקודמים לו. עד היום איש אינו מבין איך הצליח לגייס תעצומות נפש כדי להיאבק במחלה ולהמשיך לתפקד במשך כל כך הרבה זמן תחת השפעתה.