כולן היו דמויותיי

כל הדמויות ששיחקתי במשך השנים, במשחקי תפקידים - או יותר נכון, בניתי כדי לשחק ולא תמיד יצא

Google

יום חמישי, ינואר 04, 2007

יאנור אדון התהודה - הורים

שארקלישארי (Sharkalishary) בפי ידידיה - שארקי-

אימו של יאנור. אישה בגיל העמידה, גבוהה, אתלטית, נאה, כהה, שיער שחור עיניים שחורות. קשוחה, פקחית, כאריזמאטית ומקסימה. אשת עסקים ממולחת (מנהלת את הלהקה). נפש חופשייה שסבלה תמיד מבעיות ה"מחויבות", שרובם נפתרו לאחר שהתחתנה עם בעלה הנוכחי אורבין שהוא במידה רבה החצי השני המייצב והמשלים שלה (או כמו שאורבין בעלה אומר כשהיא לא שומעת - "כשהיא הייתה צעירה היא הייתה שרלילה מארץ השרלילות....").

מתמחה בלולינות אבל בעלת ידע בתחומים רבים אחרים הקשורים לקרקס (אילוף חיות, קסמי זריזות ידיים, רכיבה, להטוטים....). עוסקת גם כמגדת עתידות וקוראת בכף יד תחת הזהות הבדויה - "גבירת הגורל".

בת למשפחת איכרים שברחה עם קרקס שעבר ליד הכפר שלה בגיל צעיר. מהר מאוד היא הפכה למאהבת של ראש הקרקס. אחרי שבגרה מעט (לא לפני שילדה שני ילדים מראש הקרקס ועוד אומן) פרשה ונדדה מספר שנים במרכזה של ממלכה גדולה שם ניסתה להקים קרקס משלה. היא נכשלה ונאלצה לפרק את הלהקה, ובינתיים ילדה שני ילדים נוספים, לא ברור ממי, כנראה מאציל אלפי רב עוצמה ועשיר בשם נאפלושראר שהחזיק גן חיות (אורבין עבד אצל אציל זה- כך הם נפגשו לראשונה). במשך מספר שנים ליוותה להקת נגנים נודדת מפורסמת, בשם "חבורת מיתרי הקשת" ושימשה כמנהלת משק בית וכמאהבת של ראש הלהקה לו ילדה שני ילדים נוספים.

לאחר כמה שנים נוספות, פגשה שוב באורבין והתחתנה איתו. בשלב הזה כבר היו לה מספיק אנשים (ילדיה שבינתיים בגרו....) ומשאבים להקים להקת קרקס/וודויל קטנה משלה (ראה מיד) וכך עשתה. הפעם, הרבה בזכות סיועו של אורבין שסיפק את החלק המעשי, ריאלי בניהול (ובכך איזן את שארקי), הלהקה הצליחה ופרחה.

לאחר שהגשימה את חלומה, שאיפתה כעת היא להרחיב את הלהקה ובעתיד לבנות קרקס גדול של ממש

אורבין - (Urbin) בפי ידידיו ומשפחתו - אור

אביו של יאנור. גבר בגיל העמידה. נמוך, מוצק, שרירי מאוד, כהה עור, קירח בעל עיניים שחורות ושפם גדול ומעוצב. שקט, יציב לעתים נראה איטי אבל יכול להיות סוער כארי בעת הצורך. בעל חוש הומור ואיש רעים להתרועע (בעיקר יודע להקשיב ולתת כתף רחבה). באופיו הוא במידה רבה החצי השני והמשלים של שארקי.

באופן מוזר, למרות שביום יום הוא איש מאוד מעשי עם "שתי רגלים על הקרקע", הוא ידוע באמונות התפלות שלו. מחזיק במאות רבות של קמעות שאסף ורכש בשנות נדודיו וממשיך לאסוף ולרכוש עד היום. כיום בעלה של שארקי ומנהלה הרשמי של הלהקה. הוא משמש ככרוז וכמאלף החיות הראשי (ראה מיד על חיות הלהקה) ומעט כלוליין (כשצריך לעשות פירמידה הוא זה שעליו עומדים כולם....). ידוע בכישורי הבישול שלו (מתמחה בבשרים על האש) ובכלל מוכשר בכל "עבודות הבית" ומעולם לא בוחל בשום עבודה שחורה וסזיפית ככל שתהיה.

במוצאו בן למשפחת שאמאנים/דרואידים עתיקת יומין (מכאן המקור למרבית אמונותיו). הוא נולד וחי עם משפחתו באזור סוואנה שבשוליו היה יער טרופי שאוכלס ע"י שבטים ברבריים אנושיים (מהם יצאה משפחתו), קהילות גמדיות גנומיות וקנדריות קטנות ואפילו מספר משפחות מורחבות של אלפי יערות. הברברים צדו, ליקטו ודגו, סיפקו הגנה לכולם ודאגו לביטחון בדרכים ולמסחר. בתמורה כל האחרים סחרו איתם וסיפקו להם כלים, ותוצרת מלאכה וחקלאות. לפני יותר מארבעים שנה הגיעה דרקון אדום לאזור ובסדרה של קרבות הרג את רוב תושבי האזור והחריב את הישובים. הניצולים וביניהם אורבין שהיה רק ילד נפוצו לכל עבר.

אורבין חיי מספר שנים במסתורים שונים ביער כשהוא בורח ומסתתר מאימת הדרקון (עד היום הוא טוען שקומתו נמוכה בניגוד לקומת בני עמו בגלל שלא אכל מספיק כילד - או כך לפחות הוא אומר לילדיו ונכדיו כשהוא מנסה לשכנעם לאכול - או במילים אחרות - "אם לא תאכל יבוא דרקון אדום ענק ו...."). מאוחר יותר הצליח לצאת מהאזור והתגלגל לאזורי התרבות. שם התפרנס כסייר שכיר חרב בשירותם של כמה אצילים ואחר כך החל משכיר שירותיו כמאלף חיות. הוא פגש בשארקי מספר פעמים לאורך השנים. הוא התאהב בה ברגע הראשון, אבל היא לא הייתה מוכנה אז לקשר. הוא לא וויתר, ולימים התחתנו והקימו יחד את הלהקה.