הרפתקאות מיראנד ההלך הכחול - מכת בכורות

בארנג'י שמיראנד פגש בעת שהביא לשם את ראניה וילדיה לא דמתה כלל לכפר התוסס ומלא החיים שזכר בעת שהוריו עבדו בסביבה כשהיה ילד. צל קודר ומאיים החשיך את שמי האזור וניכר היטב בלבות האנשים. אייאח לא הסתיר ממיראנד את ההסבר למצב.

מספר שנים קודם לכן, הגיעה לאזור כנופיית אורקים בראשות אוגר חזק ואכזרי. לילה אחד, בעת שכל תושבי הכפר נאספו יחד כדי לחוג את סיום הקציר, הם הצליחו בעזרת מעשה כשפים לא ברור להרדים את כל תושבי הכפר. כאשר הללו התעוררו, הם גילו כי האורקים חטפו ילד אחד מכל משפחה.

מספר ניסיונות לאתר את מקום השבי עלו בתוהו והסתיימו רק בהריגתם של כמה מבני הערובה והטלת ראשיהם אל תוך בית הוריהם. עד מהרה התבססו האורקים באזור ושעבדו את הכפריים בעזרת האיום לחסל את בניהם. הם ניצלו אותם כעובדי כפייה, כמקור למזון ואף אילצו אותם לסייע להם באיסוף מידע על שיירות מסחר העוברות במקום לצורכי שוד.

אייאח לא היה אותו הר אדם, זקוף, גאה ומלא ושמחת חיים שמיראנד זכר. לא היה זה אותו דוד חביב שהטיל אותו אין ספור פעמים באויר בהיותו פעוט, שבקרבתו תמיד היו ילדים, אותם הקסים בתעלולי זריזות ידיים ולהטוטי ליצנות אחרים. אייאח שראה לפניו היה רזה, בעל פנים נפולות, גב שחוח ופנים קודרות ועצובות מלאות קמטים של צער וזקנה ללא עת שקפצה עליו. הוא עדיין היה אמיד במונחי הזמן והמקום אבל העושר האמיתי שלו - שמחת החיים, אבד.

מיראנד היה נחוש בדעתו לשנות את המצב. הוא הקים לו אוהל חלומות בצומת הדרכים מחוץ לכפר. 3 ימים ו-3 לילות שהה שם כשראניה הגאה ניצבת בפתח האוהל שומרת את גופו, ואייאח הנאמן שוהה עימו בתוכו מגן על נפשו. בסוף אותם ימים ארוכים ידע מיראנד את כל שביקש לדעת באותו זמן ומקום.

ראשית דאג לנטרל לכמה ימים את מרגלי האורקים. הוא עשה זאת בעזרת לחשים, שוחד, ומעשי תרמית אותם ביצע בסיועם של אייאח, ראניה ומספר מכרים נאמנים. בתוך יום אחד המרגלים מבני הכפר "נשלחו" למשימות במרחק מספר ימים מהכפר; הצופים האורקים הקבועים הושקו לשוכרה; מספר עכברים וצפרדעים מכושפים "נטרפו בשוגג" על ידי חיות בית שונות.

כאשר היה בטוח שאיש אינו צופה בהם, אסף מיראנד את אנשי הכפר כדי לזרוע בהם תקווה. הוא קיבץ אותם בתואנה שמנהיג האורקים מבקש מהם להיאסף והם צייתו. בתחילה חשש שמא מישהו לא יבוא, אולם כשראה שכולם באו וכשהביט אל ליבם ידע כי הצליח. בסוף אותו ערב ארוך, האור חזר לעיני אנשי בארנג'י כשסוף סוף הם חשו כי הם יכולים לשנות את מצבם.

בחסות החשיכה של היום למחרת, הוביל מיראנד קבוצת פשיטה על המערה בה הוחזקו ילדי הכפר. הוא הצליח לגרום לשומרים לצאת אחד אחד החוצה, בכל פעם באמצעות תחבולה אחרת. כל פעם שיצא שומר הוא הכניע אותו באמצעות לחש והרגו. כאשר נותרו בפנים רק שני שומרים ערים הקבוצה פרצה פנימה והכריעה אותם בסערה ואז נכנסה למגורים והרגה את השומרים הנותרים שבקושי הספיקו להתעורר.

כאשר הילדים היו במקום בטוח מיראנד ערך את אנשיו והבעיר את המקום. עיקר הכוח של האורקים בפיקוד האוגר חשו למקום שעה קצרה אח"כ ונפלו במלכודת שטמנו להם. הם נכנסו לאזור שהוטמנו בו מבעוד מועד יתדות מחודדות בקרקע והסוו. באותו רגע פתחו אנשי הכפרים שהיו ערוכים מסביב, במטחים של אבני קלע, חניתות וחצים.

כמה אורקים מתו במטחים הראשונים, כמה אחרים ברחו. רוב האורקים נפגעו אולם נותרו מקובצים סביב מנהיגם האוגר והסתערו על אחת מקבוצות הכפריים. מיד עם הגיעם לכדי צעדים ספורים מהם, הניפו הכפריים קלונסאות שהכינו מראש והציבום מול המסתערים. אורקים לא מעטים מתו בגל הראשון וכמה נוספים נמלטו. אנשי הכפרים סגרו על האורקים הפצועים והמבוהלים מכל הכיוונים וטבחו בהם. אולם האוגר נראה כלא פגוע כלל, וכל עוד הוא נלחם גם אנשיו המשיכו להילחם.

יותר מכך, האוגר החל הורג כל מי שהתייצב מולו. לרגע נראה היה שכיוון הקרב משתנה. האורקים החלו מקבלים השראה ממנהיגם ונלחמים בעוז והכפריים החלו מהססים. אז התייצבו אייח ומיראנד בפני האוגר. אייאח, נושא נשק שבורך על ידי מיראנד היה הראשון שפגע באוגר, ומכיוון שהיה איש חסון פגיעתו הייתה קשה. אך למרות חוסנו הוא לא היה איש מלחמה, כשהאוגר פנה אליו, הוא הפילו בקלות ועמד להורגו. שנייה לפני שהנחית את המכה הקטלנית הטיל עליו מיראנד לחש שגרם לו לקפוא במקום למשך שנייה. הזמן הזה הספיק לאייאח לקום ולהרוג אותו במכה. עם נפילת האוגר האורקים זרקו את נשקיהם ונכנעו. כך נושעה בארנג'י.