מיראנד ההלך הכחול - שנים ראשונות

מיראנד בילה את חייו בדרכים יחד עם הוריו ושני אחיו. כנער צעיר העוזר בעול הפרנסה הוא בילה שעות רבות לבדו עם העדרים עליהם הופקדו הוריו באזורי מרעה מבודדים. למרות שעבודתם הרחיקה אותם זה מחברתו של זה הם נותרו מסורים מאוד זה לזה. מינקותו ועד היום הוא קרוב מאוד להוריו ולאחיו עימם יש לו קשר מיוחד כמעט טלפתי (הם כמעט ולא זקוקים לדבר כדי לתקשר זה עם זה).

למרות אורח חייהם ומקורם הצנוע, ההורים הקפידו להעניק השכלה לבניהם. בכל פעם ששהו באזור עם יושבי קבע, הם שכרו שירותיהם של מורים פרטיים מכל מיני תחומים. כך זכו מיראנד ואחיו ללמוד מעשרות מורים שונים בכל רחבי הארץ בה נדדו (בהם כמה מהחכמים, הקוסמים, הכוהנים ובעלי המקצוע והמלאכה המפורסמים והטובים ביותר) וצברו ידע בתחומים שונים ומשונים.

מאז היותו ילד קטן הוא ראה בעיני רוחו חזיונות וחלומות משונים מהם למד המון, חלק מהם היו חזיונות לגבי דברים שהתרחשו בעתיד. ככל שחלפו השנים הוא ראה שהוא יכול לשלוט ברמה מסויימת בחלומותיו ולהשתמש בהם כדי לגלות דברים. בתחילה השתמש בכישוריו כדי לאתר כבשים טועות או להימנע מאזורים מסוכנים עם חיות טורפות. בהמשך החל מנצל את יכולותיו כדי "לטייל" בעולם וללמוד עליו.

בגיל 8 בעת שרעה עדר צאן באחו מבודד הופיע לפניו זקן בשם - לאהתומגאלתה (lahatumgalta). הוא הציג עצמו כמורה ומאמין של עדריאד והחל מדריך אותו בפיתוח כישוריו. במשך השנים הוא נפגש עם מיראנד בכל פעם שהיה לבדו (בד"כ בעת רעיית צאן). הוא לימד אותו לשלוט יותר טוב כישוריו המיוחדים ולהטיל לחשים. לפני כשנתיים הוא נפרד ממיראנד בעת שיצא למסע ארוך ומאז הם לא נפגשו.

מיראנד חושד בכך שמורהו אינו איש רגיל אלא יותר מכך אבל איך שהוא בגלל אופיו ובגלל מה שלמד זה לא נראה לו מהותי - בעולמו הרוחני ולפי השקפת עולמו הודאות היחידה היא אי הודאות. הוא מבין שהכל סובייקטיבי והאמת היא בעיניי המסתכל ושלמעשה אין מציאות "אובייקטיבית". מכאן שהשאלה האם מורהו לאהתומגאלתה הוא אדם ממש בשר ודם שהוא אכן פגש או שמא הוא דמות מחלום בהקיץ או כל דבר אחר אינה חשובה. הם נפגשו, דיברו, הוא למד ממורו וזה מה שחשוב. קיומו הגשמי או מהותו של מורו אינה חשובה.

יום לאחר פגישתו האחרונה עם מורו, רעה מיראנד את עדרו ביער ארזים עתיק ומבודד. לפתע ראה צביה יפיפיה שקראה לו לבוא אחריה. הוא עקב אחריה בקושי משיג אותה (נראה היה שהיא מרחפת באויר). בשלב מסוים היא נעלמה והוא מצא עצמו עומד בפני עת ארז כביר מימדים ועתיק. אחד מענפיו היה משונה - צבעו היה כחול ומרקמו היה דומה לזה של אלמוג. בשנייה בה עיניו של מיראנד ראו את הענף ניתקה ממנו שלוחה ונפלה הישר לתוך ידו שכאילו נשלחה מאליה. באותו הרגע הוא ראה חזיון שסיפר לו על מקור הענף. מיראנד נושא את הענף כמטה בעזרתו הוא משתמש להטיל לחשים. מאותו יום החל ללבוש צבעי תכלת וכחול.

לאחרונה החל מיראנד (יחד עם אחיו) להרגיש "קוצים בתחת". כשאחיו החלו נודדים כל אחד לדרכו, מיראנד רצה לצאת לדרך איתם. כך הרגיש גם לגבי עזיבת הוריו, אבל במהלך טקס צומת החלומות הוא קיבל חזיון המורה לו לצאת לכיוון ההפוך מזה של הוריו ואחיו. מיד לאחר עזיבתם של והוריו, החל מיראנד נודד לכיוון האחר.