כולן היו דמויותיי

כל הדמויות ששיחקתי במשך השנים, במשחקי תפקידים - או יותר נכון, בניתי כדי לשחק ולא תמיד יצא

Google

יום שני, נובמבר 06, 2006

גסנטאר לבית לצולמאש - תיאור כללי

גסנטאר (gesentar) מבית לצולמאש אדם בן 17. 1.76, רזה, אתלטי, שיער בלונדיני קצר, עיניים ירוקות. פנים "רגילות" לחלוטין (לא נאות, ולא מכוערות, לא חזקות לא חלשות.....ללא שום סימן הכר מיוחד). אין לו לבוש רגיל או תסרוקת רגילים. כל הזמן מתלבש, בהתאם לצורך ומרבה לעטות תחפושות שונות (שפמים, זקנים, פאות, איפור וכד...).

רקע כללי

גסנטאר הוא הבן השביעי והקטן של ראש משפחת פשע בשם לצולמאש letzolmash. היא נקראת על שם
המקום בו נמצאת האחוזה של המשפחה. פירושו המילולי של השם - העמק האדום. מקור השם הוא מתפרחת של פרחים אדומים (כלניות, פרגים ואחרים) שממלאת את המקום רוב האביב והקיץ.
המשפחה שולטת על אזור כפרי רחב באזור עמק ארבונאר בשולי מדבר באהאן. זהו צומת מסחרי חשוב שדרכו עוברת שיירות רבות הנושאות עימן מגוון מוצרים. המשפחה מתפרנסת בעיקר משוד דרכים בשולי האזור; סחיטה באיומים וגביית דמי חסות משיירות ובעלי עסקים מקומיים, חטיפות של עשירים העוברים בשיירות; מסחר בחפצים גנובים; מסחר לגיטימי בעיקר בבקר ומוצרי מותרות וכד'.

מוצא המשפחה מאציל משבט נוודים ברברי [בוראח (borakh) המנפץ, מת לפני כ-100 שנה בגיל 55] ואציל עני [לאקיר הנאה, מת לפני 96 שנה בגיל 62]. שני האצילים הצעירים נפגשו בדרכים לפני כ-130 שנה אחרי שעזבו/גורשו/ברחו מבתיהם על רקע לא ברור (כמובן שסיפורי המשפחה מדברים על כך שהם עזבו אבל כנראה שהם נאלצו לעזוב מסיבה לא ברורה ולא מחמיאה במיוחד). עד מהרה שניהם אספו מספר לוחמים ברברים וכל מיני בני בלי בית והקימו פלוגה/כנופייה קטנה של לוחמים. בתחילה הם התפרנסו משוד אבל לאחר שעברו גודל מסוים עברו להתפרנס בעיקר מהשכרת חרבם, אם כי לא זנחו את הפעילות לא החוקית האלימה שהתרחבה והסתעפה (שוד, סחיטה, חטיפות וכד'). הם נדדו בכל רחבי העולם ועבדו בשירות אדונים רבים. שניהם היו רווקים וחסרי ילדים ו"הורישו" את הגדוד שלהם לאחיינו של בוראח, אבוחאי Avkhuay)) השמן, אבי סבו של גסנטאר, שהתחתן עם לימארה, בתו המאומצת של לאקיר (היא הייתה קרובת משפחה רחוקה שהתייתמה מהוריה ואומצה על ידי לאקיר בילדותה).

אבוחאי השמן, מת לפני כ-50 שנה בגיל 77, ניצל את הקשרים שיצרו דודו וחתנו במהלך נדודיהם כדי לעשות הון גדול בתור סוחר (בעיקר בחפצים גנובים) ומבריח, בנוסף להמשך טיפוח גדוד הלוחמים להשכרה. לאחר שהגדוד כמעט הושמד במלחמה גדולה בין שתי ממלכות יריבות ומספר יריבים התנקלו לו, הוא ברח עם כמה אנשים נאמנים והתיישב בעמק ארבונאר באזור שנקרא על ידי המקומיים לצולמאש (מכאן שם המשפחה). בזכות כישרונו, כשרון אנשיו ונישואין מוצלחים, הוא הצליח להשתלט על עסקי העולם התחתון שם (שעד לבואו היו דלים ולא מאורגנים). ובעת מותו הוא היה בעל עסקי פשע משגשגים שנשענו על משפחתו - ילדיו ומחותניהם - חלק מהאנשים שבאו עימו ופושעים מקומיים (בשנותיו האחרונות בהם השמין מאוד דבק בו הכינוי "השמן"). הוא הוריש את רכושו לבנו הבכור בוראח, סבו של גסנטאר.

בוראח הזקן, מת לפני 25 שנים בגיל 75, המשיך להגדיל את עסקי המשפחה. כשהיה בן 60 פרש והעביר את סמכויותיו לבנו השני והמועדף, בארין החלקלק, כשהוא נשאר ברקע בתור יועץ. בהגיעו לשנתו ה-75 הוא, וכל ילדיו מלבד יאמיל (ראה מיד) ורוב, נכדיו, חתניו וכלותיו, הורעלו למוות בעת משתה חגיגי. הייתה זאת מכת פתיחה בהתקפה של כנופיית שודדים, בהנהגת אוגרמאג בשם לאסטיראן, שהגיעה לאזור וניסתה להשתלט על עסקי המשפחה. הכנופייה נעזרה בבוגד - הבן הבכור - יאמיל.

מיד לאחר ההרעלה, האחיינים הצעירים של בוראח - אבחואי ויארישאן בני לאקיר (האח הצעיר של בוראח), הרגו את בן דודם יאמיל, הבן הבוגד, העמידו עצמם בראש המשפחה והשיבו מלחמה. לאחר מלחמה עקובה מדם בת כשלוש שנים רוב כנופיית לאסטיראן חוסלה והוא גורש מהאזור. בזמן המלחמה המשפחה איבדה רבים מבניה ואנשיה וכוחה נחלש ורק בשנים האחרונות כוחה השתקם תחת הנהגתו של אבחואי.

קווי אופי ומניעים מרכזיים

במהותו הוא איש חם, טוב ורחב לב, אבל כשהוא מתנהג בטבעיות ולא "משחק" הוא נראה כלפי חוץ כאיש קר ומרוחק.

בשל הרקע שלו הוא מאוד מחושב, מתוכנן, סגור, זהיר וחשדן (במקרה שלו הוא לא פרנואיד אלא

באמת רודפים אחריו) וממעט לחשוף מידע מכל סוג שהוא (אנלקטואלי או רגשי), בשל אלה הוא יכול להיתפס כשתקן ומופנם.

כלפי חוץ נתפס כדמות של זאב בודד, ממעט ליצור קשרים חברתיים, אם כי יודע לתפקד בצוות. מעבר לחזות החיצונית יש בו יכולת ליצור קשרים עמוקים ורבי משמעות עם מי שיטרח לגרד את פני השטח.

גסנטאר גדל כל חיו לצד רוע ואכזריות. כל ילדותו התמקד בניסיון אישי לחמוק מאלה. כשבגר הפסיק להתגונן החל "משיב מלחמה". פעולת החילוץ והבריחה שלו (ראה לעיל) הייתה מבחינתו "חציית הרוביקון". מכאן והלאה החליט במודע או שלא במודע להילחם ברשע בכלל ובפשע בפרט בצורה אקטיבית ולא מתפשרת. זהו אחד מהמניעים המרכזיים שלו כיום. בין היתר הוא חושב על הקמת ארגון חשאי למלחמה בפושעים.