גסנטאר לבית לצולמאש - שנים ראשונות

בשנים הראשונות שלו גסנטאר גדל בחסות אימו שנהנתה מעצמאות יחסית הודות להגנה של אביה. בשל חינוכה של אימו הוא התעצב כאיש טוב לב ומוסרי. מאז היותו ילד גסנטאר סלד ממשפחתו הן על רקע אישי והן על רקע עיסוקה. כאמור, הוא סבל מיחס קשה במיוחד מצד אחיו ואביו. אביו שנא אותו במיוחד הן בשל אימו וסבו והן בגלל העובדה שתמיד הפגין חשיבה עצמאית וטוב לב מהם סלד האב ובהם ראה איום על מעמדו ועל המשפחה כפי שהוא רצה שתתנהל.

למרות ואולי בגלל היחס הקשה, מגיל רך הוא הצטיין מאוד בכל תחומי הפשע (נוכלות, התגנבות, כיוס, פריצה וכד'). הוא השתמש בכישוריו בעיקר כדי לנסות ולהתחמק מלסייע למשפחה בעסקיה. בהתחלה בתור ילד העמיד פנים כחולה או נעלם בדיוק ברגע המתאים כדי לא להצטרף למשימות פשע. מאוחר יותר כנער סיכל מספר פעולות פשע של המשפחה (תמיד בתחכום רב ובצורה כזו שאיש לא ידע כי הוא האחראי לכך).

לאחרונה הן בשל מות אימו והן בשל בגרותו, הגיע למצב שבו כבר לא יכול היה להתחמק מסיוע ישיר לעסקי המשפחה ולהימנע ממעורבות ישירה בפעולות פשע קשות. הוא הבין שאם ברצונו לא להיות חלק מהרשע אותו מייצגת משפחתו, עליו לברוח להינתק ממנה. הוא התלבט ארוכות ובינתיים הכין תוכניות בריחה.

לפני כחודש תקפה המשפחה שיירה שדדה וטבחה את כל אנשיה מלבד אחד - קוסם בשם אייאנקס (נסיך הארגמן - הדמות הקודמת שפרסמתי בבלוג), בן למשפחת אצילים. אייאנאקס עונה ונכלא ולאחר שהסתבר שאביו אינו מעוניין לשחרר אותו, הוחלט להוציאו להורג. גסנטאר החליט לעשות מעשה. הוא שחרר את אייאנאקס וברח איתו לאזור רחוק.