להגיע למאלגדאך

לפני יותר מ-40 שנה יצא נאוגרין (Naugreen), בן למשפחת סוחרים אמידה להרפתקאות. בתחילה השכיר שרותיו כלוחם קשת מלווה שיירות. אחר כך נדד בשממה עם מספר חברים שפגש בדרך. 3 שנים עברו עליו בדרכים ובשממה כשהוא צובר עושר ותהילה, אבל רעבונו לא שבע מההרפתקאות שעבר. חלומו הישן כילד למצוא את ממלכת מאלגדאך (malegdakh) האגדית לא הרפה ממנו.

לפי האגדות, מאלגדאך הייתה אימפריה עצומה ועשירה הנמצאת מעבר לאזור לא מיושב ופראי של ג'ונגלים הררים. בממלכה זו יש ערים עצומות החצובות בתוך קניונים של נהרות עצומים ורחבי ידיים. הארץ עשירה בחקלאות ומחצבים ותושביה הם גמדים אצילים. במשך מאות שנים ניסו הרפתקנים להגיע אליה אך איש לא חזר בחיים.

נאוגרין נחשף לראשונה לאגדת מאלגדאך בהיותו ילד קטן. היא מילאה תפקיד מרכזי באגדות רבות שהסתובבו בחוגי המסחר אליהם הייתה שייכת משפחתו. בגיל 6 התגלגל לרשות אביו ספר עתיק ובו מפות וציורים קסומים של האזור המוביל לממלכה כפי שצוירו בידי הרפתקן אלמוני. במשך שנים האב שמר על הספר היקר שכן לא הצליח למצוא קונה מתאים. בשנים הללו היה נאוגרין מתגנב אין ספור פעמים למחבוא בו הוסתר הספר וקורא בו.

בגיל 10 אסף נאוגרין כמה ילדים סביבו ולאחר הכנות ממושכות מתחת לאפם של הוריהם יצאו ב"משלחת" לגלוי מאלגדאך. הם לא הגיעו רחוק, נמצאו על ידי הוריהם ושבו לביתם. הוריו של נאוגרין השביעו אותו, בטקס דתי, שלא לצאת שוב בעקבות האגדה כל עוד הם חיים והוא נאלץ להישבע.

במשך הימים בהם שהו בדרך, נאגורין הוכיח יכולת מרשימה של הנהגה ועמידה בפני קשיים, בין השאר הציל את חבורתו משודדים וחיות טרף. הדבר שכנע את אביו לקחת איתו עימו למסעותיו בתור שולייה. בשנים הבאות נאוגרין נדד עם אביו כשהוא מנצל כל רגע פנוי לחקור אודות הממלכה האגדית ולרכוש מידע עליה. בגיל 16, כשאביו מת הוא כבר הפך לאחד המומחים הגדולים בנושא כשברשותו אוסף של כתבים ומפות. מכיוון שאחיו הגדול ירש את העסק המשפחתי ומכיוון שהיה מלא ביצר הרפתקנות עז את עסקי המסחר והחל נודד כהרפתקן.

גם כהרפתקן המשיך לאסוף מידע על מושא חלומותיו. בגיל 19 מתה אימו, שבועתו כבר לא הייתה תקפה ולאחר הכנות ממושכות הוא יצא עם מספר חברים למצוא את מאלגדאך. כחצי שנה לאחר שיצאו לדרך נעלמו עקבותיהם. לאחר 10 שנים הוא חזר לעירו.

פניו של הנער הנאה הושחתו מצלקות וכוויות. עין אחת חסרה לו. במקום אף הייתה לו תותבת מפלטינה אותה הצמיד ברצועה לראשו. מראה הנער נעלם, אך החיוך הרחב והצחוק המתגלגל המפורסמים נותרו כשהיו הן בחוזקם הסוחף והן בתדירות הרבה בה הופיעו. חוש ההומור לא נחלש אלא רק התעדן והתרחק מאותו הומור מתיחות וולגריות בהן נודע כילד. עינו האחת הייתה שמחה וחמה כתמיד וברקה שבעתיים, מפצה יותר ממספיק על היעדרות אחותה. לעתים נדירות ביותר היא התמלאה לחלוחית כשנאחז בגעגוע להוריו, לחבריו הטובים שמתו במסע או לחברו שבחר להישאר שם בממלכה הקסומה. באמתחתו היה מטמון של יהלומים מגודל ואיכות שלא הכירו בעירו ובפיו סיפורי נפלאות על הארץ המדהימה ועל ההרפתקאות שעבר בה ובדרך אליה.

בשנים הבאות הוא השתמש בכישרונו ובעושר שהביא עימו כדי להפוך לסוחר משגשג ואחד מעשירי הממלכה ואף נישא והוליד ילדים. הוא רצה לשוב לממלכת מאלגדאך, בראש שיירת מסחר אולם הפעם הייתה זאת אשתו ששכנעה אותו לא להסתכן. כתחליף הוא שלח מדי פעם משלחות לממלכה הרחוקה אבל איש לא שב.

לאחרונה לאחר מות אשתו וחתונת בתו הקטנה, החליט לצאת לשם בעצמו. הוא מכר את כל רכושו ונתן מחצית לילדיו ומשפחתו. ביתר אסף שיירה ענקית ויצא לדרך כשהוא שוכר את מיטב בעלי המקצוע בתחום (רכבים, מאבטחים, סיירים וכד') ביניהם את הוריו של מיראנד שאמורים לטפל בעדרי בהמות המסע של השיירה.